באופן טבעי, ברגע שנפתחו תחנות ביישובים רבים והונחו מסילות ברזל אשר יצרו מסלולי נסיעה חדשים, יותר נוסעים החלו להשתמש ברכבת, בין אם זה כתחליף לשימוש ברכב פרטי או אוטובוסים, ובין אם זה מסיבות אחרות. על כן, רכבת ישראל היתה צריכה להתאים את עצמה לקהל הנוסעים המגוון, ובין היתר גם לאנשים עם מוגבלויות שונות.
אחד ההיבטים החשובים ביותר בתחבורה ציבורית בכלל ובפרט בכל מה שקשור לרכבות, הוא נגישות בתחנות וכן ברכבת עצמה. על מנת שאנשים עם כסאות גלגלים ואביזרי הליכה אחרים, וכן אנשים שמתמודדים עם נכויות ומחלות שונות, יוכלו להיכנס לתחנות בצורה נוחה ובטוחה ולהשתמש בשירותים השונים שמסופקים בהן, ובפרט בכל מה שקשור לנסיעה ברכבת, יוכלו לעשות זאת בצורה חופשית ללא שום בעיה, היה צריך שרכבת ישראל תפעל על פי הכללים והתקנים לנגישות.
בכל העולם המערבי העניין של נגישות לאנשים עם מוגבלויות הוא דבר מאוד משמעותי, בוודאי כשמדובר על תחבורה ציבורית ובפרט על רכבות (עילית ותחתית). ההסברים לכך, הן החשיבות במתן אפשרויות שוות לנוסעים עם מוגבלויות ולנוסעים ללא מוגבלויות ביכולת להשתמש במשאב זה, וכן העובדה שתחבורה ציבורית ובפרט רכבת, היא צורך הכרחי לניידות חופשית ועצמאית.
כיצד מנגישים תחנות רכבת ורכבות?
ראשית, יש לייצר אפשרות שנוסעים עם כסאות גלגלים או אמצעים אחרים יוכלו להיכנס אל התחנה בצורה נוחה ובטוחה. זה אומר שהדרך אל שער הכניסה צריכה להיות חלקה ללא מדרגות, המעבר בדלת הכניסה צריך להיות רחב, כולל המקום בו מעבירים כרטיס בשביל להגיע אל הרציף.
שנית, יש צורך להתקין במקום מעליות לנכים, שירותים לנכים, מעברים נוחים ורחבים.
שלישית, דלפק לרכישת כרטיסים נוח ונגיש לאנשים עם כסאות גלגלים ובכלל לאנשים עם מוגבלויות שונות.
ארבע, יש להתקין מסכים נוחים וברורים בעזרתם אפשר לדעת מתי הרכבות יוצאות ונכנסות, וכן קריין אשר מקריא את הנתונים בקול ברור וחזק.
חמש, יש להנגיש את המעבר מהרציף לרכבת באופן שיהיה נוח ובטוח לעבור. בנוסף, יש צורך שהקרונות עצמם יהיו נגישים ונוחים, כולל קרון אחד או יותר, שיהיה מותאם ספציפית לאנשים עם כסאות גלגלים, בין אם זה מבחינת גודל ובין אם זה מעקות בטיחות ואמצעים אחרים.