כך בדיוק בנויה חברה ובשביל שזו תהיה חברה בריאה החזקים צריכים לעזור ולדחוף את החלשים. בין אם מדובר מבחינה כלכלית ובין אם מדובר על דברים אחרים, כאלה שנתפסים בעיניי רובנו טבעיים, בסיסיים.
רובנו מתייחסים לדברים שאנחנו מקבלים כמובן מאליו, דברים שמגיעים לנו מתוקף היותנו אזרחים שווי זכויות, משלמי מסים. אך לצערנו, ישנם אזרחים, אשר על פי חוק ובאמירה הם בוודאי שווי זכויות, משלמי מסים, אך לא מקבלים את כל מה שמגיע להם, בין היתר בגלל שהם נדרשים לצרכים שונים בגלל מוגבלויות מלידה או כאלה שנוצרו עם הזמן. ככל שהחברה תדע לתמוך בה, כך היא תהיה חזקה יותר.
החוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – מה זה?
זו הסיבה שבשנת 1998 חוקק בישראל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. החוק חוקק בעקבות ניסיון ארוך שנים בתחום ולא מעט ניסיונות שונים לייצר חוקים שנועדו לעזור לאנשים עם מוגבלויות בתנועה או מוגבלויות אחרות.
המטרה של החוק הוא להגדיר את הזכות של אנשים בעלי לקות קבועה או זמנית, ליטול חלק בפעילות במרחב הציבורי, בכל תחומי החיים, באופן שווה לכל אדם אחר. זאת ניתן על ידי מענה הולם לצרכים המיוחדים שהם זקוקים להם.
החוק נועד לספק מענה לאנשים שזקוקים לעזרה בהיבטים שונים. החל מהיבטים של נגישות פיזית, שירותית, העדפה מתקנת ומניעת אפליה, ועוד. החוק נועד לספק לכל אדם שמתמודד עם לקות זמנית או קבועה, להשתלב בחברה באופן טבעי, בלי שיהיה אפשר לפגוע בזכות שלו לכך.
למה צריך את החוק הזה?
על פניו, יהיו שיטענו, כל בני האדם נולדו שווים ובעלי זכויות, החוקים חלים על כולם ומעניקים זכויות לכולם, על כן, אין צריך לחוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות באופן ספציפי, החוקים הרי שייכים לכולם, ומעצם זה שהם לא מתירים אפליה, זה מספיק.
אך זה לא מדויק. למשל, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, קובע שיש להנגיש מבנים על מנת שאנשים עם כסאות גלגלים או אנשים עם מוגבלויות אחרות, יוכלו להיכנס אליהם בצורה נוחה ובטוחה, בפרט כשמדובר על מבנים ציבוריים. אלמלא החוק, יכלו קבלנים לטעון, שאין חוק אשר מחייב אותם לכך, ולכן הם לא חייבים לעשות זאת.
זה נכון גם לגבי היבטים אחרים, משמעותיים לא פחות כמו לימודים, תעסוקה ועוד. מה שלרוב האנשים נתפסים כדברים טבעיים, הרי שעבור אנשים עם מוגבלויות, זה דבר שהוא הרבה מעבר, ועבור חברה בריאה הוא חיוני מאוד.